האם בכל סרט חייב להיות "גיבור"? יש סרטים שאין להם דמות ראשית אחת.
בקולנוע יש 3 זרמים:

1. הזרם הקלאסי:

• גיבור מרכזי אחד, הפרוטגוניסט. הסרט הוא הסיפור שלו. הוא מוקד ההזדהות של הקהל.
• רצף כרונולוגי.
• דגש על קונפליקט חיצוני (לדוג' "היום השלישי"- מלחמה נגד החייזרים).
• סיום סגור.

2. אנטי מבנה:

• שבירת הרצף הכרונולוגי (ספרות זולה, 21 גרם).
• סגנון סוריאליסטי.

3. מינימליסטי:

• ריבוי דמויות- אין פרוטגוניסט, או: דמות אחת, אבל עם קונפליקט פנימי.
• סוף פתוח.

כשאנו נתקלים בסיפור שאיננו כרונולוגי, אנו מנסים לעשות אדפטציה ולסדר את הסיפור להתחלה, אמצע וסוף. להבין מה קודם למה. הקונפליקט נמצא בבסיס של כל סיפור. קונפליקט חיצוני הוא בין הגיבור לבין כוחות חיצוניים: מול המשטרה, מול החוק, מול הטבע...

יש סרטים רבים שהם בין זרמים, שאי אפשר בדיוק לשייך אותם לזרם אחד.

מומלץ להתמודד קודם כל עם סיפור קלאסי: גיבור אחד, רצף כרונולוגי.

ועוד לא דיברנו על האנטגוניסט: האנטגוניסט הוא מעין "הרע" של הסיפור, למרות שהוא לא בהכרח רע. אבל הוא מהווה משקל נגדי לדמות הפרוטגוניסט. הוא הכוח שיוצר את הקונפליקט המרכזי בחייו של הפרוטגוניסט. הוא צריך להטיל סיכון מסויים על הפרוטגוניסט. זה לא חייב להיות משהו פיזי: זה יכול להיות גם משהו אידאולוגי, מחשבתי, מאבקי כוחות וכו'. אנטגוניסט חזק מייצר דרמה טובה. עוזר למקד את הסיפור.

מאורע מחולל- זוהי נק' המפנה הראשונה בסיפור. הפרת האיזון בחייו של הגיבור. סיפור בנוי מרצף של אירועים עם התחלה, אמצע וסוף, שמתאר את ההתמודדות של גיבור/ים עם משבר או בעיה. ה"בעיה" מתחילה עם המאורע המחולל. החיים של הגיבור חייבים לעבור איזשהו שינוי.

המאורע המחולל צריך להיות משמעותי, משהו שיהפוך את נסיון הגיבור לחזור לאיזון למשימה בלתי אפשרית (אגב, "משימה בלתי אפשרית" זה עוד סרט בזרם הקלאסי). בזרם הקלאסי הגיבור הוא דמות פעילה.

המערכה הראשונה היא היכרות עם הפרוטגוניסט, עם העולם של הסרט. אקספוזיציה. לפעמים משולב גם back story- משהו על העבר של הדמות, שדרכו ניתן להבין את ההווה שלה. מה שחותם את המע' הראשונה זה המאורע המחולל. זה בונה אתהציפייה לקראת הדרמה.

המערכה השנייה (האמצע) תופסת את רוב הסיפור. זה נסיון הפרוטגוניסט להשיג את מבוקשו. פעולות שרק מובילות אותו להסתבכות הולכת וגדלה. נקודת האמצע- נק' שמתרחשת באמצע התסריט, אמצע המע' השנייה. לכאורה נמצא פתרון לקונפליקט. נראה כאילו הכול הסתדר, אבל למעשה הדברים מחמירים ויוצאים מכלל שליטה. הסלמה בדרמה.

המערכה השלישית מכילה את השיא של הסיפור, לקראת הסוף (אחרי הסתבכויות): העימות הסופי והבלתי נמנע בין הפרוטגוניסט לאנטגוניסט. אחרי זה יש התרה- סצינה או סיקוונס שסוגרים את קצוות הסיפור. אסור שיהיה דאוס אקס מכינה! זה מושג שאול מהטרגדיה היוונית, האלים היו יורדים בסוף וגואלים את הגיבור. זה מיתרגם בימינו לסוף מלאכותי, "קל מדיי", לא באמת משכנע. הפתרון של הקונפליקט נמצא בידיו של הגיבור! בזכות איזשהו כוח שיש לו.

הערה: כשאומרים שסרט הוא לפי הזרם הקלאסי, זה לא בהכרח אומר שהוא "קלאסי" או טוב במיוחד. זה רק אומר שהוא כולל מאפיינים מסויימים, אבל האם הוא ה"קזבלנקה" הבא? highly unlikely :)

Au Revoir